"תזמינו קבר, אין מה לעשות יותר": הלילה שבו ד"ר טולי הפכה עולמות בשביל להציל חיים
הסיפור מאחורי המארז הזה הוא אחד המצמררים והמרגשים ביותר שעיצבנו אי פעם בסטודיו מתנה באהבה.
לפעמים, המארזים שאנחנו יוצרים ב"מתנה באהבה" הם לא סתם מתנה יפה. הם עדות פיזית לנס. עדות לרגע שבו החיים ניצחו את המוות. השבוע, כשהטלפון בסטודיו צלצל, מעבר לקו הייתה לקוחה שלא הצליחה להוציא מילה מהפה מרוב בכי. כשהיא נרגעה, היא סיפרה לנו את הסיפור הבא – סיפור שלא אפשר לנו להמשיך את יום העבודה כרגיל.
"שמוליק, הרופא הבכיר, הסתכל עלינו ואמר: זה הסוף"
הכל התחיל לפני חצי שנה. אבא של הלקוחה אושפז במצב קריטי בעקבות מחלה זיהומית נדירה ותוקפנית, כזו שתוקפת אחד למיליון איש ומשתקת את מערכות הגוף בקצב רצחני. במשך שבועות הוא שכב במחלקת טיפול נמרץ, מחובר למכשירים, כשהמדדים רק הולכים ויורדים.
"אני לעולם לא אשכח את יום שלישי ההוא", שחזרה הבת בקול רועד. "פרופסור שמוליק, ראש המחלקה, קרא לנו לחדר הרופאים. הוא ישב שם, הוריד את המשקפיים, הסתכל לנו בעיניים ואמר את המילים שריסקו לנו את הנשמה: 'הגוף שלו קורס. ניסינו הכל. אין טעם לטיפולים כואבים יותר, תתחילו להשלים עם המציאות ותזמינו קבר'. זהו. שם זה היה אמור להסתיים".
המשפחה כבר ישבה במסדרון, מרוסקת, מתחילה לחשוב על סידורי הלוויה. כולם הרימו ידיים. כולם – חוץ מרופאה אחת צעירה ונחושה במחלקה: ד"ר טולי (השם המופיע על המארז המקורי).
הדרמה ב-4:00 לפנות בוקר: שיחת הזום ששינתה את הגורל
ד"ר טולי סירבה לקבל את גזר הדין. היא הרגישה שיש משהו שהם מפספסים. באותו לילה, בזמן שכל בית החולים ישן, היא נשארה בחדר הרופאים. היא לא הלכה הביתה. היא לקחה את התיק הרפואי, ארזה את כל צילומי ה-CT ובדיקות הדם, ושלחה אותם בדחיפות למעבדת מחקר מיוחדת בגרמניה ובארצות הברית, תוך שהיא מפעילה קשרים אישיים.
בשעה 4:00 לפנות בוקר, היא עשתה מעשה חסר תקדים: היא התפרצה באמצע הלילה ויזמה שיחת זום דחופה, סוערת ומתוחה עם חמישה מהמומחים הגדולים בעולם למחלות נדירות.
במשך שעות, אל מול המסכים המוארים בלילה, הם התווכחו, ניתחו את הצילומים, והפכו כל פיסת מידע. הרופאים מחו"ל טענו שזה אבוד, אבל ד"ר טולי נלחמה כמו לביאה. היא הציגה להם קו מחשבה חדש, נוסחה תרופתית ייחודית ושילוב של חומרים שאף אחד בארץ לא ניסה לפני כן. היא הכריחה אותם לחשוב מחוץ לקופסה, לחקור וללמוד את המקרה מחדש. בשעה 6:00 בבוקר, הנוסחה המנצחת הייתה חתומה.
כשהבוקר עלה, ד"ר טולי נכנסה למנהל בית החולים, הניחה את הפרוטוקול החדש על השולחן ואמרה: "אנחנו לא מוותרים עליו".
הנס הרפואי והמילים שנחרטו לעד
הטיפול המיוחד החל באותו יום. זה לקח זמן, זה דרש סבלנות, אבל שבועיים לאחר מכן – קרה הבלתי יאומן. המדדים התייצבו. חודש לאחר מכן – אבא שלה פתח את העיניים. השבוע, הוא שוחרר מבית החולים על הרגליים. הרופאים הגדירו את זה כנס רפואי של אחד למיליון, אבל המשפחה ידעה שזה לא נס – זו הרופאה שלא ויתרה עליו.
כשהלקוחה הגיעה אלינו כדי לעצב את מארז ההוקרה, היה לה חשוב שכל פריט יסמל את הדרך הזו. הקו העיצובי שנבחר הוא של מארז כדור פורח בגוונים רכים – המסמל את התקווה שהמריאה מהמקום הכי נמוך וישיר אל השמיים.
בתוך המארז שילבנו בקבוק תרמי איכותי, בלוק תכנון ומחברת השראה אישית, ועליהם הדפסנו בדיוק את המילים המצמררות שהבת ביקשה להגיד לה.
"תודה על הידע שחלקת ועל הדרך שאימנת אותי לחשוב, לחקור וללמוד. בהערכה ובאהבה."
כי ד"ר טולי לא רק ריפאה את הגוף שלו – היא לימדה את כולם איך לחשוב, איך לחקור, ואיך לא לוותר לעולם, גם כשכולם כבר אומרים שזה הסוף.
אנחנו בסטודיו דמענו יחד עם הלקוחה כשארזנו את ניירות המשי סביב המחברת והצנצנת. זו זכות ענקית עבורנו לקחת חלק ברגעים כאלו, שבהם קופסת מתנה הופכת למכתב תודה על חיים שניתנו במתנה.
